שינוי פדגוגי מערכתי באקדמיה

רציונל

הגישה הפדגוגית המסורתית הרווחת באקדמיה מבוססת על הוראה פרונטלית. זו נשענת על תפיסה ולפיה המורה הוא מקור הידע העיקרי, ותפקידו הוא הקניית ידע. תפיסה זו התאימה לצורכי עידן התעשייה, אך בעידן המודרני, המאופיין בריבוי מידע ובהתיישנותו המהירה של הידע, עולה הצורך למקד את הפדגוגיה בפיתוח מיומנויות למידה המכונות "מיומנויות המאה ה-21". אנשי חינוך שהתרגלו להוראה מסורתית נדרשים אפוא לשנות את הפרקטיקה ולפתח דרכי הוראה חדשניות התואמות את הגישה הפדגוגית הממוקדת בלומד. המעבר לפדגוגיה חדשה חיוני במיוחד עבור המוסדות להכשרת מורים, שהפדגוגיה היא הדיסציפלינה העיקרית שלהם.

בשנים האחרונות נעשו בישראל מהלכים מערכתיים חשובים להטמעת פדגוגיות חדשניות במוסדות אקדמיים בכלל, ובאלה העוסקים בהכשרה להוראה בפרט . שינוי פדגוגי ברמת הארגון הוא תהליך מורכב הדורש מאמץ, ייזום ותמיכה מוסדית בהעלאת המוטיבציה של חברי הסגל לאמץ וליזום פדגוגיה שטרם התנסו בה. תהליך השינוי מלווה בהצלחות ובאתגרים, וחשוב ללמוד, לחקור ולהפיק תובנות מהניסיון המצטבר, כדי להצליח ולמסד את החדשנות הפדגוגית.

מטרות צוות החשיבה

• לדון בסוגיות מערכתיות ולשתף באתגרים ובתובנות שיוצר תהליך של שינוי פדגוגי נרחב;
• לשתף בניסיון שהצטבר במוסדות להכשרת מורים – פתרונות, אסטרטגיות ולבטים – ולנתח אותו לאור תאוריות של שינוי ארגוני;
• לנסח נייר עמדה שיהיה מתווה להטמעת חדשנות פדגוגית בגישה מערכתית במוסדות אקדמיים;
• לקיים שיח בין-מוסדי על שינוי פדגוגי מערכתי באקדמיה, במסגרת של כנסים וימי למידה עבור מקבלי החלטות במוסדות ובמערכת החינוך.

תוכנית כללית תשפ"ג

חברי הצוות יפגשו במפגשים פנים אל פנים ו/או במפגשים סינכרוניים מרחוק. חלק מהמפגשים יוקדשו להצגת הניסיון של חברי הצוות בהובלת תהליכי שינוי פדגוגי מערכתי במוסדות שלהם, ובחלקם ייחשפו חברי הצוות להרצאות אורחים בעלי מוניטין בתחום.

קהל היעד

מרצים, חוקרים ובעלי תפקידים במוסדות להכשרת מורים, בעלי רקע במחקר, המעוניינים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם בנושא.