אי-שוויון בהכשרה ובהתפתחות מקצועית של מורות/ים וגננות/ים

מרכזת

ליאת אוליאל

מכון מופ"ת

מבוא

משבר הקורונה העלה על פני השטח את אי-השוויון המעמדי, המגדרי, האתני והלאומי בישראל, ובהיבטים מסוימים אף החריף אותו. החברה הישראלית בכלל, ומערכת החינוך בפרט, מאופיינות בפערים חברתיים-כלכליים חריפים. פערים אלה משתקפים באופן הקצאות משאבים ממשלתיים, בהוצאות הפרטיות על חינוך, במבחני ההישגים הארציים והבין-לאומיים, בקיומם של מסלולי חינוך נפרדים לאוכלוסיות תלמידים שונות ועוד (נייר עמדה: משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית, 2020).

על מדיניות הקצאת משאבים דיפרנציאלית לראות ולהכיר בשונות ולתת לה מענה מותאם, במטרה לצמצם פערים ולקדם אוכלוסיות מוחלשות וקבוצות בהדרה לעבר מוביליות חברתית. מענים אלה יכולים להגדיל בצורה ניכרת את הסיכוי של אוכלוסיות אלה לפרוץ את תקרת הזכוכית, להשתלב בחברה באופן הוגן וראוי ולתרום לה מיכולותיהם ומכישוריהם.

להכשרת המורים תפקיד ויכולת להשפיע על צמצום הפערים דרך חידוד התודעה, הבנת האתגרים, שכלול המיומנויות וציוד פרחי ההוראה בתחושת מסוגלות ואחריות (ביאליק, 2020). מתווה הכשרת מורים אשר פורסם לאחרונה (דוח ועדת המומחים לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, 2020) קבע לאחד מחמשת עקרונותיו המרכזיים רכיבי ליבה ותכנים מחייבים בסוגיות של מגדר, חינוך לחיים משותפים בחברה רב-תרבותית, השתלבות והכלה ונוער בסיכון והדרה.

צוות החשיבה

מטרת צוות החשיבה היא להעמיק בדרכים לפיתוח הבנה מקיפה של אי-השוויון החברתי במערכת החינוך כחלק מההכשרה ומהתפתחות המקצועית של מורות/ים וגננות/ים, ולהרחיב את הרפרטואר המקצועי של פרקטיקות פדגוגיות יישומיות לקידום שוויון הזדמנויות במוסדות להכשרת מורים, בכיתה, בגן ובבית הספר. אנו מאמינים כי מטרה זו היא נגזרת של התפיסה שאומנם הפערים הללו הם ביטוי של מבני מאקרו, אך יש חשיבות לפיתוח הבנה ודרכי התמודדות ברמת המורה/הגננת וברמת הכיתה/הגן, וזאת כדי להפוך את המורים ואת הגננות לסוכני שינוי.

סיכום הפעילות בשנת הלימודים תשפ"א

הצוות התמקד בארבעה היבטים של אי-שוויון: קידום שוויון מעמדי ושילוב אוכלוסיות מודרות, קידום שוויון מגדרי, קידום תפיסת אזרחות משותפת, וזכויות ילדים עם צרכים מיוחדים. כל אחד מהנושאים נידון בחמישה תתי-צוותים, על פי החלוקה הבאה: הכשרה, התנסות, פיתוח מקצועי למורות ולגננות, מנהלות בתי ספר, מדיניות. כל הצוותים עסקו בפיתוח פרקטיקות לצמצום פערים, למעט צוות "מדיניות" – שבו פותחו מסמכי המלצות לקובעי מדיניות.

הצוות הציב לעצמו שלושה יעדים: הנכחת השיח בדבר אי-שוויון חברתי במערכת החינוך, פיתוח פרקטיקות לצמצום פערים, וכתיבת מסמכי המלצות. כל היעדים הושגו. בחצי השנה שבה פעלנו נוסף עוד יעד – הקמת יחידה במכון מופ"ת שתעסוק בצמצום פערים ובקידום שוויון בהכשרת המורים. היעד הזה לא הושג.

לצד מפגשי הפיתוח התקיימו מפגשי מליאה של כלל חברי צוות החשיבה. בתחילה התמקדו המפגשים בהמשגה של אי-שוויון באופן כללי, ובהמשך בכל אחד מארבעת ההיבטים שעסקנו בהם. לאחר מכן עברנו להתמקד בעשייה בשטח לצמצום פערים. מרבית המרצים עשו זאת בהתנדבות.

­­­­מסמכים ותוצרים שפותחו בצוות החשיבה

פותחו 18 תוצרים, והם מצויים בשלבים כאלה ואחרים. תהליך העבודה על התוצרים נידון עם פרופ' חן שכטר ומול מחליפתי בהמשך התהליך – באשר יהיה, יולי לנקרי.

סיכומים