למידה חברתית-רגשית (SEL) בהכשרה להוראה

ד"ר ליבי אופיר

מכון מופ"ת

מבוא

בעקבות משבר הקורונה אנו עדים לעלייה חדה במגוון קשיים חברתיים ורגשיים: שיעור המובטלים הגבוה מוביל לערעור בסיס הביטחון האישי והמשפחתי ולשינויים במקום המגורים ובתעסוקה. אי-הוודאות בנוגע להמשך מייצרת מתחים עוצמתיים, ורק מקצתם מקבלים ביטוי גלוי במרחבים חברתיים וחינוכיים. גורמי סיוע מדווחים על עלייה של מאות אחוזים בדיווחים על אלימות במשפחה ופגיעות בחסרי ישע.

מציאות זו אינה פוסחת על סטודנטים במוסדות להכשרת מורים בישראל. היא צפויה להשפיע על פניותם של סטודנטים ללמידה, על כשירותם המנטלית והנפשית ועל יכולתם לממן את לימודיהם. כדי לאפשר חזרה בטוחה לשגרת לימודים עלינו להיות ערים למציאות זו וליזום ערוצי ביטוי, תמיכה וסיוע לכלל התלמידים (בדגש על אלה המצויים במצוקה חמורה). הזדמנויות להשוואה חברתית, לנרמול הרגשות, לשיתוף ולאוורור רגשי יאפשרו לשקם את חוויית הביטחון, את תחושת השייכות, ובעקבותיהן ת האמון ואת הערך עצמי.

ללא תמיכה והתייחסות לנושאים אלה אנו עלולים לראות נשירה של סטודנטים, במיוחד אלה שהחלו את לימודיהם בשנת הלימודים הנוכחית, וכן ירידה ניכרת במספר הנרשמים החדשים למכללות להוראה. לאור זאת אנו סבורים שעל ראשי המכללות להוראה לנקוט צעדים משמעותיים שיסייעו לסטודנטים בדרכים שונות ואפשרו להם להמשיך את לימודיהם, וכן למצוא דרכים לעידודם של מועמדים חדשים להירשם למכללות להוראה – למרות המציאות הנוכחית וחוסר הוודאות שהיא גורמת.

גוף ידע הולך וגדל שנצבר בעשרים השנים האחרונות וכולל מאות מחקרים ומאות אלפי נבדקים מראה כי טיפוח יכולות חברתיות־רגשיות אצל ילדים יכול לנבא את הצלחתם בבית הספר ולהביא לשיפור בהישגים האקדמיים. מחקרים אחרים אף מצאו שקידום מיומנויות חברתיות־רגשיות יכול לנבא שיפור בבריאות גופנית, הפחתה בנטייה להתמכרויות ושימוש פחות בשירותי רווחה בגיל ההתבגרות המאוחר ובבגרות. עקרונות הלמידה החברתית-רגשית (Social-Emotional Learning, להלן SEL) מבקשים לקדם שלומות (well-being) ותנאי ביטחון המאפשרים למידה והתפתחות חיוניים כרגע – אך למעשה חשיבותם רבה לא פחות בעיתות "שגרה".

הצורך בקידום חוסן (resilience), אמפתיה, מסוגלות-עצמית (self-efficacy), דפוסי חשיבה מתפתחת (growth mindset) ושיפור יכולת קבלת החלטות – כולם מושגים מרכזיים בתחום ה-SEL – מתעצם מאוד אל מול המצב שאנחנו מתמודדים איתו כיום. לאור זה, אנו מזמינים נציגים מכל המוסדות להכשרת מורים בישראל לקחת חלק בקבוצת למידה ופעולה שתקדם היערכות לאתגרים החברתיים והרגשיים בשנת הלימודים הבאה.

מטרות צוות החשיבה

הצוות הוקם במאי 2020 לאור הצורך הדוחק לתת מענה למורי מורים המתמודדים עם המציאות המשתנה בתקופת הקורונה. מסגרת הזמן הראשונית שהוקצבה לצוות (מאי עד אוגוסט 2020) נועדה לקדם היערכות מהירה לשנת הלימודים תשפ"א, ולאפשר התמודדות טובה יותר עם האתגרים באמצעות הטמעת עקרונות וכלים מתחום הלמידה החברתית-רגשית בתהליכי ההכשרה להוראה. בצוות שותפים נציגים מכל המוסדות להכשרת מורים בישראל, ולצידם אנשי מקצוע ממשרד החינוך ומגופים רלוונטיים נוספים. הצוות הרחב כולל חמישה צוותי פעולה, שכל אחד מהם מקדם פעולות שישפיעו על תהליכי ההכשרה להוראה בתחומו. מדובר בתהליך קצר ואינטנסיבי שמבקש לקדם, בתוך זמן קצר, הטמעה של עקרונות SEL במכללות להכשרת מורים כבר בתשפ"א, להנגיש משאבים ולקדם יוזמות ופרויקטים רלוונטיים.

תוכנית כללית של צוות החשיבה לשנת הלימודים תשפ"א

הצוות לא ימשיך לפעול במתכונתו בתשפ"א. התהליך יסתיים בסוף אוגוסט, ואחריו יתקיימו סמינר ההכשרה ומן הסתם פעולות נוספות שיידרשו כדי להשלים את המהלכים.