סקירות אחרונות שפורסמו

פדגוגיה רלוונטית תרבות במערכת החינוך היסודית, העל-יסודית ובהכשרה להוראה

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע

ייעוץ אקדמי: ד"ר דליה פדילה ז"ל, רשת Q-schools: חינוך, פיתוח וייעוץ

תקציר:

כיצד נוכל להתאים את תוכניות הלימודים ללומדים השונים? נדמה שאתגר זה מלווה את א.נשי החינוך בתחומי-הדעת השונים.
סקירת מידע אנליטית זו  בוחנת ומציגה את הפדגוגיה רלוונטי תרבות בראי מערכת החינוך היסודית, העל-יסודית והכשרה להוראה, בשאיפה לשמש מסגרת תאורטית ופרקטית חשובה וייחודית. הסקירה מגדירה את התיאוריה על שלל משמעויותיה, גישותיה ופיתוחיה העדכניים, מציגה את מושגי היסוד שהיא מתבססת עליהם, מצביעה על בעיות, חסמים ואתגרים בקידום ובהטמעה שלה, ומשקפת אינטגרציה בין פדגוגיה רלוונטית תרבות לבין ממדים מרכזיים בתחום החינוך.

קישור לסקירה

למידת מורים ממעשה ההוראה (חקר הפרקטיקה)

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע

ייעוץ אקדמי: פרופ' ירון להבי, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית

תקציר:

סקירת מידע זו היא מסמך מלכד ומקיף אשר מגדיר ומסכם את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה". נוסף על כך הסקירה מאתרת, בוחנת, מבקרת ומציגה את המודלים הנפוצים והמרכזיים ביותר כיום ללמידת מורים ממעשה ההוראה. לשם כך מוצג מבוא ללמידת מורים ממעשה ההוראה, מתוארים המגבלות והאתגרים הניצבים בפני יישומו של הרעיון, ונעשית התייחסות לפלטפורמה הרלוונטית של קהילות מקצועיות לומדות. סקירת המידע מאתרת ומציגה מודלים בולטים ללמידת מורים ממעשה ההוראה: חקר שיעור, תוצרי תלמידים, למידה משיח הנחיה, מודל צוותי-קבוצתי, שותפויות פרקטיקה-מחקר, מודל למידה מתרחבת, הערכת למידת מורים ממעשה ההוראה, מודל הספירלה, מחקר פעולה ועוד. הסקירה מסתיימת בסיכום ובדיון, ומציעה תובנות ודרכי התמודדות אפשריות עם המגבלות והאתגרים הקיימים.

קישור לסקירה

פיתוח חוסן של אנשי הוראה וחינוך בעת ההכשרה

מחברים: ד"ר איתן בלום וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע

ייעוץ אקדמי: מרכז "חוסן" ע"ש כהן האריס, פרופ' דני חמיאל, מרכז "חוסן" ע"ש כהן האריס, ואוניברסיטת רייכמן

תקציר:

הסקירה מורכבת משלושה חלקים. החלק הראשון עוסק בהמשגת חוסן בכלל, ובקרב מורים בפרט. יפורטו בו הגדרות של חוסן ויוצגו הבדלים בין חוסן בעת משבר לבין חוסן בשגרה, ולצידם יובאו הגדרות ואבחנות הנוגעות לחוסן בקרב מורים: מדובר במבנה המורכב ממשאבים אינדיבידואליים וממשאבים הקשריים שיפורטו בהמשך, ובהם מערכות יחסים פורמליות ובלתי פורמליות; מסוגלות עצמית; הומור; אכפתיות; אינטליגנציה רגשית והקשבה. חלק זה יסתיים בתיאור התפקיד שממלאות ההנהלה והתרבות הבית-ספרית בבניית החוסן של מורים. החלק השני יתמקד באסטרטגיות לפיתוח חוסן אצל מורים במהלך הכשרתם ובתחילת הקריירה שלהם, ויביא דוגמאות להקניית חוסן בתהליכי ההכשרה של מורים ברחבי העולם. החלק השלישי והאחרון יוקדש לחוסן של מורים בהקשר הישראלי, ובו ייבחנו ההיקף והדרכים להקניית החוסן במכללות להוראה בישראל.

קישור לסקירה

מדידה, הערכה ופיתוח מקצועי דיגיטלי של מיומנויות דיגיטליות בחינוך, לפי תשתית הנציבות האירופית (DigCompEdu)

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושע, פרופ' אורית אבידב-אונגרייעוץ אקדמי: פרופ' אורית אבידב-אונגר

תקציר:סקירת מידע זו מציגה ומנתחת באופן ביקורתי תשתית עבודה חדשנית ופורצת דרך שפותחה לצורך הערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: Competence Digital the for Framework European (DigCompEdu) Educators of .

תשתית זו פותחה על ידי הנציבות האירופית ( European Commission (ונחשבת כיום לכלי המוביל בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. הסקירה מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu ,ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים. לשם כך, נסקרים עשרות מאמרים שבחנו את הכלי בקרב סטודנטים להוראה, מורים בפועל ומרצים בארצות שונות, ובהן אקוודור, ארגנטינה, מרוקו, מקסיקו, ניו זילנד, ספרד, פרו, פורטוגל, צ'ילה וקולומביה. על רקע זה הסקירה מציגה את הרקע התאורטי הקיים בתחומי הפיתוח המקצועי והפיתוח המקצועי הדיגיטלי, תוך התייחסות למשתמשיו הפוטנציאליים השונים: מרצים להוראה, סטודנטים להוראה ומורים בפועל בתפקיד. בד בבד, הסקירה מצביעה על ההבדלים בין פיתוח מקצועי דיגיטלי המועבר בכיתה באופן מסורתי לבין פיתוח מקצועי דיגיטלי אשר מתקיים במדיה מקוונת ובזירות וירטואליות, ומתייחסת למושג "פרסונליזציה של פיתוח מקצועי דיגיטלי ."

קישור לסקירה

 

חינוך לתיאטרון וחינוך באמצעות תיאטרון

מחברים: ד"ר איתן בלום וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושע

תקציר:בסקירה זו מבוא היסטורי קצר על חינוך באמצעות תיאטרון ולאחריה יוצגו הכישורים, היכולות והמיומנויות שהתיאטרון עשוי לפתח בתלמידים מבחינות שונות: קוגניטיבית, רגשית, חברתית ועוד.נוסף על כך ייסקרו פדגוגיות תיאטרון שונות וההיבטים הייחודיים שלהן וההקשרים ההיסטוריים-פדגוגיים שבתוכם התפתחו והתגבשו. להשלמת התמונה יפורטו השימושים השונים של התיאטרון במסגרת תוכניות הלימודים, לדוגמה בלימודי ההיסטוריה והמדעים.החלק השני של הסקירה יוחד לחידושים הבולטים בתחום החינוך המקצועי לתיאטרון, והוא כולל דיון על אודות ההשפעה של העידן הדיגיטלי על תפיסת לימודי התיאטרון, על שיטות ההוראה הקיימות בתחום ועל שיטות ההערכה של תלמידי תיאטרון.

קישור לסקירה

פיתוח ההון האנושי בבית הספר

מחברים: ד"ר בילי מור וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: ד"ר גדי ביאליק, מכללת סמינר הקיבוצים

תקציר:סקירת מידע זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בית הספר, מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש, בדגש על הצוות והארגון. זאת מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר עבור התלמידים ועבור קיומן של מערכות חינוך מוצלחות. הסקירה כוללת בחינה של התפתחויות התחום של ניהול משאבי האנוש ושל מושג ההון האנושים בחינוך לאורך השנים, בדגש על השינויים שחלו בתפיסה בדבר פיתוח צוות ההוראה בית הספר. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (תחום ניהול משאבי האנוש בארגון ותחום המחקר החינוכי). לפיכך, לצד סקירת המודל HRM בבית הספר, הסקירה מתייחסת גם למחקר בתחום הארגוני הכללי. את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בית הספר, מנקודת המבט של הינול משאבי אנוש, בדגש על הצוות והארגון. זאת מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר עבור התלמידים ועבור קיומן של מערכות חינוך מוצלחות. הסקירה כוללת בחינה של התפתחויות התחום של ניהול משאבי האנוש ושל מושג ההון האנושים בחינוך לאורך השנים, בדגש על השינויים שחלו בתפיסה בדבר פיתוח צוות ההוראה בית הספר. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (תחום ניהול משאבי האנוש בארגון ותחום המחקר החינוכי). לפיכך, לצד סקירת המודל HRM בבית הספר, הסקירה מתייחסת גם למחקר בתחום הארגוני הכללי.

קישור לסקירה

אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה- STEM

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: פרופ' רות זוזובסקי

תקציר:מטרת הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצעות ה-STEM היא לאתר, לבחון ולהציג אסטרטגיות רחבות היקף, מגוונות ופרטניות, מוכרות וחדשניות, שעשויות לסייע להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה.  

עבור סקירת המידע איתרנו, בחנו ותיארנו מגוון אסטרטגיות, מודלים, גישות ושיטות לגיוס מורים ומורות ברחבי העולם ואחר כך סיווגנו אותם לשניים: 

  1. לפי התבססותם על מניעים חיצוניים ופיננסיים או על מניעים פנימיים וערכיים; 
  2. לפי דרכי יישומם באמצעות כלים חדשניים, מקוונים ושיווקיים או באמצעות כלים חלופיים. 

כמו כן מוצגות בסקירה גם שיטות פרטניות נוספות לגיוס מורים ומורות הראויות לאזכור ורקע תאורטי רלוונטי לגבי גיוס מורים בישראל ובעולם בכלל ולגבי גיוס מורים למקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (Science, Technology, Engineering and Mathematics; STEM) בפרט. בסוף הסקירה יש דיון ומסקנות הכוללים תובנות, תולדות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.  

בסקירה התייחסנו לתוכניות מובילות לגיוס מורים בישראל ובעולם, ובעקבות העיון בתוכניות אלה נוסחו תובנות לגבי ייעול דרכי הגיוס של מורים להוראה בכלל ולמקצועות ה-STEM בפרט, לדוגמה שיפור מנגנוני החיזוי של ההיצע והביקוש, הרחבת מנגנוני חילוץ הידע והנתונים הרלוונטיים ואיסופם, הגמשת ההסמכה של מורים לשכבת גיל או להוראה רב-מקצועית, הגברת האוטונומיה של מנהלי בתי הספר ושכלול האמצעים והכלים שלהם לגיוס מורים, שימוש מוגבר בערוצי מדיה חדשים לצרכים אדמיניסטרטיביים ועוד. 

קישור לסקירה

מרכזי חדשנות בחינוך

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: פרופ' מירי ימיני

תקציר:נושאי סקירת מידע זו הם תחום החדשנות בחינוך והתפתחותם של מרכזי חדשנות בחינוך. במסגרת זו נידונים הקשיים והאתגרים של תחום החדשנות בחינוך, שיטות ההערכה של מרכזי החדשנות והשפעת הטכנולוגיה על החדשנות בחינוך.

אפשר לסווג את מרכזי החדשנות בחינוך לארבעה סוגים: ממשלתיים, בית ספריים, פרטיים– מסחריים ועירוניים. בכולם בולטים מושגים מעולם החדשנות בחינוך, לדוגמה: יצירתיות, יזמות, סתגלנות, קיימות, עתידנות ואקו-סיסטם. בסקירה מתוארים 19 מרכזי חדשנות בחינוך הפועלים בישראל ומרכז למצוינות בחדשנות בחינוך באוניברסיטת טאלין שבאסטוניה.

בהקשר זה מפורטים מדדי ההצלחה, שיטות ההערכה, השקפת העולם, החזון, המטרות, חברי הצוות, בעלי התפקידים, הכשרת חברי הסגל, התקציב, שיטות העבודה, התשתיות הטכנולוגיות, סביבות העבודה וקהלי היעד של מרכז החדשנות באסטוניה. בסוף סקירת המידע מוצעים דיון ומסקנות על מרכזי חדשנות בפרט ועל חדשנות בחינוך בכלל.

קישור לסקירה

פרקטיקות של חוסן בימי שגרה

מחברים: ד"ר איתן בלום  וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: פרופ' חיים שקד

תקציר:בסקירה זו מוצע מיפוי מושגי, תאורטי ומעשי של המושג חוסן. הפרק הראשון של הסקירה יוחד להגדרות המונח חוסן, לאופני הייצוג שלו במחקר ולהיבטיו התאורטיים. נמצא שהמושג חוסן התפתח בשדה המחקר, כך שמושאי ההתמקדות שלו השתנו, מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. בפרק השני של הסקירה תוארו ונותחו הגורמים המחוללים חוסן. זוהי רשימה מפורטת הכוללת "גורמים מגינים". כל אחד מהגורמים המגינים, לחוד וכולם יחד, מספק דרכים להשגת חוסן. בספרות המחקר גורמים אלו מחולקים לשתי קטגוריות: גורמים אישיותיים וגורמים סביבתיים, והם כוללים מגוון רחב של יחסים עם הסביבה ושל תפיסות, ביניהן הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. נושא הפרק השלישי הוא חוסן כרב-מערכת. במסגרת זו נידונה החשיבות של שיתוף הפעולה בין המעגלים השונים (משפחה, בית הספר, קהילה) ויצירת המרחב שבו ניתן לחולל חוסן. גם חוסנם של מורים נידון בפרק זה. כדי שיהיו מורים המסוגלים להעביר חוסן לתלמידים, הם עצמם חייבים להיות בעלי חוסן, וכשם שיש גורמים מגינים לתלמידים כך גם יש גורמים מגינים למורים. בפרק הרביעי מוצעים מגוון פרקטיקות וכלים יישומיים להוראת חוסן. באמצעות כל הפרקטיקות והכלים האלה אפשר לפתח גורמים מגינים ולתרום לחוסן של התלמידים. הפרקטיקות והכלים עשויים לחזק מרכיבים מסוימים במערכת החוסן, לדוגמה יצירת יחסים בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.

קישור לסקירה

 

התמחויות במקצועות שונים: סקירה השוואתית

מחברים: ד”ר עמליה רן וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: פרופ' לילי אורלנד-ברק, אוניברסיטת חיפה

הסקירה הוגשה לד"ר גלי נהרי, אגף התמחות וכניסה להוראה, משרד החינוך

תקציר:נושא סקירה זו הוא שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית. שלב ההתמחות הוא “גשר״ בין שלב הלימודים העיוניים באקדמיה ובין הקליטה בשדה ובשוק התעסוקה, ובמהלכו מתקיימת השלמה מעשית ללימודי המקצוע. עבור סטודנטים רבים שלב ההתמחות הוא אמצעי כדי להתקבל לשוק התעסוקה, לפתח מיומנויות רכות כמו עבודת צוות, מיומנויות תקשורת בין-אישית ופתרון בעיות וכדי לצבור ניסיון מקצועי וגמול לעתיד. ההתמחות תורמת ליישום ידע תאורטי בעבודה בשדה, ללמידה מהתנסות, להגברת ההניעה (המוטיבציה) ללמידה ולחיזוק תחושת האחריות לניהול הקריירה. ההתמחות היא חלק מתפיסת הלמידה לאורך החיים (lifelong learning). תפיסה זו מבוססת על המושג teacher education הכולל התייחסות לתהליכי למידה מקצועיים בשלב ההכשרה  (pre-service) ובלמידה המקצועית (in-service). מטרת ההתמחות בחינוך ובמקצועות אחרים שייסקרו במסגרת זו היא להכשיר אנשי מקצוע טובים, לתמוך בקליטתם המיטבית במערכת ובשדה המקצועי, לתמוך בתהליך הפיתוח המקצועי שלהם וללוותם מבחינה אישית, מבחינה רגשית ומבחינה מקצועית באמצעות חונכות, אימון והערכה מתמשכת לאורך קליטתם בשדה המקצועי.בסקירה נתמקד בניתוח שלב ההתמחות במקצועות השונים לפי כמה קריטריונים השוואתיים: דרישות מקדימות לפני תחילת ההתמחות, בחירת מקום ההתמחות, מעמדם החוקי של המתמחים, מעמדם הכלכלי, הימצאותם של איגודים מקצועיים, מוסדות ההתמחות, מועד ביצוע ההתמחות, דרכי הערכה, קוד אתי מקצועי וקולם של המתמחים.

קישור לסקירה

הכשרת מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי : פרספקטיבה בין-לאומית

מחברים: ד”ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: ד”ר אלי בן אליעזר

הסקירה הוגשה לקרן משפחת סטלה ויואל קרסו – קרן ביחד

תקציר:בסקירת מידע זו נסקרים מעמדם הנוכחי של מורי החינוך הטכנולוגי-מקצועי בבתי ספר תיכוניים ותהליכי הכשרתם. בתוך כך מוצגים הרקע של החינוך הטכנולוגי– מקצועי בזירה הבין-לאומית, חשיבותו של זרם חינוך זה ואתגריו.כלל הנתונים שנאספו בתהליך כתיבת סקירת המידע הזו מפורטים באופן מרוכז בלוח מסכם. כדי להציע פרספקטיבה בין-לאומית, עבור סקירת מידע זו, אותר מידע על אודות ההכשרה להוראת חינוך טכנולוגי-מקצועי באונטריו (קנדה), באסטוניה, בארצות הברית (קליפורניה), בהולנד, בסין ובפינלנד וכן בישראל. מידע זה נותח ובתוך כך תוארו תוכניות ההכשרה הבולטות באוניברסיטת קליפורניה שבסן–ברנרדינו ובאוניברסיטת קווינס שבאונטריו ותנאי הקבלה לתוכניות ההכשרה, תוכני הלימוד, מסלולי ההסמכה, הגורמים המפקחים, אפשרויות הפיתוח המקצועי, סוגי ההסמכה המוענקים לבוגרים והיבטים תקציביים. בסוף הסקירה מוצע פרופיל לדמותו המצויה והרצויה של המורה בחינוך הטכנולוגי-מקצועי, ובהקשר זה יש דיון בנושאים האלה: תחומי הניסיון של המורים לחינוך טכנולוגי–מקצועי, הידע שלהם, המיומנויות והערכים הנדרשים להם בזמן ההכשרה להוראה ובמהלך ההוראה בבית הספר בפועל.

קישור לסקירה

תוכנית התערבות קוגניטיבית התנהגותית לטיפול בהתמכרות למרשתת - אינטרנט

מחברים: ד”ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושעייעוץ אקדמי: ד”ר ירון סלעהסקירה הוגשה לד"ר קותייבה אגבאריה, המכללה האקדמית אל-קאסמי

תקציר:בסקירת המידע מתוארים הרקע לעליית מדיום האינטרנט ותופעת השימוש הגובר בו כמעט בכל תחומי החיים, תוך התייחסות להיבטים של שימוש מווסת ויעיל אל מול שימוש מוגזם וכרוני שעלול להוביל להתמכרות. בסקירה מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו והתמכרות לרשתות חברתיות. במוקד הסקירה שתי קבוצות גיל הנוטות לשימוש יתר באינטרנט: ילדים ובני נוער בני 10–19 וצעירים-בוגרים בני 20–29. זאת ועוד, בסקירה יש התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. בסקירה מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח.

לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בתחום ההתמכרות לאינטרנט יש עדויות אמפיריות רבות. לפיכך בסקירת המידע הוגדרה שיטת הטיפול ההתנהגותית-קוגניטיבית, פורט כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בתוכניות התערבות עבור בני נוער וצעירים-בוגרים אשר מכורים לאינטרנט והוצגו שלושת שלביה העיקריים: שליטה בהתנהגות, תיקון קוגניטיבי והפחתה משמעותית ושיפור התנהגות.

קישור לסקירה

פערים דיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: ד"ר יריב פניגר
הסקירה הוגשה לפרופ' עמית שכטר, אורנים המכללה האקדמית לחינוך

תקציר:
בסקירת מידע זו הוגדרה תופעת הפערים הדיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה, תוך התייחסות למשתנים החברתיים-דמוגרפיים, הכלכליים והבין-לאומיים שמקבעים, מגדילים ומנציחים את אי-השוויון בחינוך האקדמי בכלל ובשדה ההכשרה להוראה הפרט. במסגרת זו נידונו הגורמים המובילים לחוסרי שוויון חברתיים וההשפעות של חדירת ההוראה המקוונת על מערכת ההשכלה הגבוהה, על מוסדות הכשרת המורים ומחלקות ההכשרה להוראה ועל מרצים, מורים, סטודנטים וקורסים אקדמיים. מתוך הסתכלות ביקורתית ורחבת היקף, בסקירת מידע זו מוצעות דרכי התמודדות אפשריות עם השפעות המעבר להוראה מקוונת והפערים הדיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה: כלים דיגיטליים, למידה שיתופית, קורסים פתוחים רבי-משתתפים (MOOCs), חלוקה לקבוצות, מנהיגות דיגיטלית ומודל .TPACK סקירת מידע זו מציעה גם נקודת מבט ביקורתית ורחבת היקף אשר לתופעת הפערים הדיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לבסוף, מובא בסקירה דיון שעניינו העתיד הדיגיטלי של מערכת ההשכלה הגבוהה והפוטנציאל האדיר הגלום בטכנולוגיות מידע ותקשורת. *בסקירה זו השימוש בלשון זכר רבים מתייחס לכל המגדרים גם יחד ללא משוא פנים.

קישור לסקירה

 

קהילות מקצועיות לומדות של מורים למדעים ולמתמטיקה: אסופת מאמרים

עריכה אקדמית: ד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
עריכת תוכן: ד"ר עמליה רן

תקציר:
מורות, מורים וקהילות מורים מקצועיות בוחנים ביחד ולחוד את הדרכים הטובות ביותר לקדם את ההוראה והלמידה. בחינה זו מבוססת הן על שיח מעמיק ועל הנעשה בזירת בית הספר, הן על מקרים ייחודיים של הוראה ולמידה והן על התאוריה. בד בבד חוקרים בישראל ובעולם עסוקים בשאלות דומות וממצאי מחקריהם מתפרסמים בכתבי עת אקדמיים. אסופה זו מתמקדת בקהילות מקצועיות לומדות של הוראת המתמטיקה והמדעים ומטרתה להנגיש בעברית מאמרי מקור אשר פורסמו בזירה האקדמית הבין-לאומית. לצד המאמרים המתורגמים ישנם מאמרי תגובה עדכניים, פרי עטם של אנשי השדה בישראל, המתייחסים לסוגיות רלוונטיות מן השטח. האסופה הוזמנה ומומנה על ידי קרן טראמפ.

קישור לסקירה

תיעוד הכנס: "קהילות מקצועיות לומדות – השלב הבא – מפגש מדיניות – מחקר – שדה 19.1.2021

 

מגדר, מין ומיניות בעולם דיגיטלי : חינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, אפשרויות וסיכויים

מחברות: ד”ר עמליה רן  וד”ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ׳ דפנה למיש
הוגש ל: ד"ר אריאל פרידמן, ערוץ הכנסים, מכון מופ"ת

תקציר:
בסקירה זו נציג את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם על ילדים, מתבגרים וצעירים, וכן נבחן את המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב זה לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי. בסקירה יוצגו תכנים שונים: תוכני השראה בנושא הופעה חיצונית וניטור הגוף, שיפור הכושר הגופני (fitspiration) הרזיה (thinspiration), body positivity, מידע נגיש על מין, מיניות ומגדר, תכנים מיניים ומסרוני מין כמו סקסטינג ותכנים פורנוגרפיים. כמו כן, הסקירה תמוקד בהשפעות של תכנים אלו ובהשפעותיהם על ילדים ובני נוער במגוון הקשרים: רגשיים, פסיכולוגיים, בריאותיים, חברתיים, התנהגותיים ואישיותיים. בהקשר זה ספרות המחקר מצביעה על השפעות חיוביות כמו פיתוח זהויות אישית, מינית ומגדרית, העצמה נשית, אקטיביזם חברתי, מסוגלות אישית ואוטונומיה, מחד גיסא, אך מתוארות בה גם השפעות כמו אלימות מינית בעקבות צפייה מתמשכת במסרים מיניים אלימים ברשת, הטרדה וניצול, התנהגויות מיניות מסכנות, התפתחות הפרעות אכילה ופתולוגיה של אכילה, ירידה בערך העצמי והחפצה עצמית, מאידך גיסא. החשיפה לתכנים מיניים משפיעה באופנים שונים על משתמשים שונים ותלויה בגורמים נוספים כמו רקע משפחתי, מעורבות הורים, שייכות לקבוצת השווים, מנגנוני הגנה ומאפייני סיכון.

סקירת המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים ומדיניותם בנושאי מין, מגדר, מיניות וגלישה בטוחה במרשתת מדגישה את תפקידם של הסוכנים האלה: מורים וגננות בבתי ספר ובגנים, מדריכים ומנחים במערכות חינוך בלתי פורמלי ובמוסדות להכשרת מורים ואנשי מקצוע במוסדות ממשלתיים ובארגונים בין-לאומיים העוסקים בהטמעת תוכניות מניעה והתערבות בנושא חינוך מיני וחינוך למיניות בריאה, צמצום אלימות מינית ומיגור הבריונות המינית במרשתת, הכלה ושוויון, למידה חברתית-רגשית וקבלת האחר. לסוכנים בלתי פורמליים נוספים השפעה רבה גם כן, הכוונה בעיקר למעורבות הורים ולתנועות ויראליות המאפשרות לפתח מודעות חברתית, אקטיביזם לשוויון חברתי ושינוי.

קישור לסקירה

מרכזי השמת מורים בבתי ספר

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' יהודית וינברגר
הסקירה הוגשה לשרה נובנשטרן, מנהלת מרכז השמה, משרד החינוך

תקציר:
נושא סקירת מידע זו הוא מרכזי השמת מתמחים להוראה ומורים מתחילים. הסקירה כוללת: רקע תאורטי של תחום ההשמה, קריטריונים ואתגרים של תהליכי ההשמה, מרכזי השמה בולטים בישראל ובעולם, ניתוח ההשמה מנקודת ראותם של מנהלים ומועמדים ומודלים העשויים לשפר את תהליך ההשמה (מודל סינון, מודל הצמד, מודל השמה מבוססת קהילה, מודל השמת מורים חוזרים ומודל הגיוס של בוגרי תיכון ומשוחררים אחרי שירות צבאי).

אפשר לסווג מרכזי השמה לפי מודל כלכלי (עסקי, ממשלתי או אוניברסיטאי), זרם חינוך (פרטי, ציבורי או דתי), אזור גאוגרפי, מקצוע ופלטפורמה (מקוונת או אנושית). לצורכי השמה מועמדים להוראה משתמשים במרכזי השמה תעסוקתיים, באתרי דרושים, באתרי דרושים בחינוך, באתרי המכללות אקדמיות לחינוך, בקבוצות ובפורומים ברשתות חברתיות ועוד. לרוב תהליך ההשמה בבתי הספר מובל על ידי המנהל, ומרכזי ההשמה מקשרים בין המנהל למועמדים, ואף ממשיכים ללוות את המועמדים לאחר כניסתם לתפקיד.

מרכז להשמת מורים שמנוהל היטב יכול למנוע נשירת מורים מהמערכת, לעבות את כוח העבודה בהוראה וכתוצאה מכך לקדם הישגיות בקרב תלמידים. בליבו של תהליך השמה יעיל עומד שיתוף הפעולה בין מוסד ההכשרה, מרכז ההשמה ובית הספר. על כן, למרכז השמה יש פוטנציאל לתווך ולקשר באופן מיטבי בין שלושת הגורמים הללו, על שלל הנציגים מטעמם, ולהניב תוצאות מיטביות עבור מערכת החינוך.

קישור לקובץ הסקירה

השימוש בסימולציות בחינוך : מושגי יסוד, שאלות מפתח ומודלים נבחרים

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: ד"ר יפעת לינדר, מכללת אוהלו
הסקירה הוגשה לד"ר דורון לדרר, ראש ערוץ למידה, ולגב' טלי חגשורי, התוכנית הארצית למרכזי סימולציה

תקציר:

הסימולציה היא כלי המאפשר להתנסות במצבים מדמי מציאות בסביבה בטוחה ומבוקרת, כדי לשפר מיומנויות מקצועיות ואישיות כמו כישורי תקשורת בין-אישית, מיומנויות למידה חברתית-רגשית, כישורים ניהוליים, התמודדות במצבי קונפליקט וחירום, פיתוח מסוגלות אישית ומסוגלות מקצועית. הסימולציה מוטמעת כמתודה לשילוב בין ידע תאורטי והתנסות פרקטית בתחומי דעת רבים, ממדעי הרפואה והסיעוד, הכשרת אנשי צבא וטייס, ועד ניהול מערכות מידע ומנהל עסקים. הספרות המקצועית על שילוב הסימולציה בהכשרת אנשי מקצוע ובפיתוחם המקצועי מצביעה על תרומת הכלי לפיתוח היכולות האישיות והמקצועיות ולשיפורן. הסימולציה מאפשרת לתרגל תהליכי קבלת החלטות בסביבה בטוחה, מסייעת בפיתוח סטנדרטים של אכפתיות, תורמת לשיפור תקשורת בין עמיתים ומסייעת בפיתוח גישה אמפתית בתקשורת בין-אישית. סקירה זו מתמקדת בבחינת מודלים שונים של סימולציות בחינוך ובתרומת הכלי להכשרת מורים ואנשי חינוך: סימולציות קליניות המשלבות אינטראקציה בין-אישית אנושית, סימולציות מבוססות- מחשב וסימולציות משולבות אופפות (immersive simulations) הכוללות אינטראקציות דיגיטליות ואנושיות. הסקירה בוחנת את העקרונות המנחים את השימוש בכלי זה, את התפיסות והגישות התאורטיות המעצבות את הטמעת הכלי הסימולטיבי, את היתרונות והאתגרים העיקריים הטמונים בהתנסות בכלי הסימולטיבי, את הדגשים המיוחדים של הכלי (פיתוח מקצועי של מורים, פיתוח מיומנויות המאה ה- 21 , עבודה בסביבה של שונות והכלה, הכשרה דיסציפלינרית), את תרומתו, את מדדי האפקטיביות שלו ואת עמדתם של בעלי עניין שונים בנוגע לכלי.

קישור לקובץ הסקירה

קוהרנטיות בתוכניות להכשרת מורים: מודלים נבחרים

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
סייעה בהכנת הסקירה: ד"ר שלומית אבדור
הסקירה הוגשה לד"ר מיכל גולן, ראשה יוצאת של מכון מופ"ת, ולפרופ' חן שכטר, ראש מכון מופ"ת 

תקציר:

סקירה זו מתמקדת בקוהרנטיות של תוכניות להכשרת מורים בישראל ובעולם.
יצירת קוהרנטיות בתוכניות הכשרה למורים היא תהליך רצוף ועקבי, העולה בקנה אחד עם חזון משותף, עם מדדי הערכה ואמות מידה ועם רצף פיתוח הדרגתי ומתמשך המכיר בהתנסויות קודמות בפיתוח מקצועי. מסקירת מידע זו עולה חשיבות תפיסתם של כל בעלי העניין – מתכשרים להוראה, מדריכים פדגוגיים, אנשי סגל אקדמי, מורים מכשירים, מפקחים בנוגע למידת הקוהרנטיות של תוכניות ההכשרה. יש חשיבות לשיפור התקשורת ושיתופי פעולה בין הגורמים השונים המעורבים בתוכניות ההכשרה למורים, לבניית מסגרות קונספטואליות בנוגע לתוכן, להעברתו, לכלי הערכה ולבקרת איכות. רכיב המחקר בתוך תוכניות הכשרה הוא מהותי בהבניה של תוכניות קוהרנטיות. נמצא שבספרות המחקר הצביעו על חשיבות הכשרת המורים להוראה המשלבת מחקר, כיוון שהדבר תורם לפיתוח דפוס חשיבה מחקרית הנדרשת להערכת התלמידים ולשיפור דרכי ההוראה ואף להשתלבות בצוותי מחקר בדגמים של קהילות מקצועיות לומדות. יתרה מזאת, יש חשיבות רבה בעריכת מחקרים שמלווים את התוכניות ובוחנים את השפעתן. מחקרים אלו מסייעים אף באחריותיות הנדרשת כלפי כל בעלי העניין המעורבים בהכשרת המורים.

קישור לקובץ הסקירה

הכשרתם של מורים מהחברה הבדואית וקליטתם במערכת החינוך

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: ד"ר חאלד אלסייד, מכללת קיי
מזמינות: ד"ר חיה קפלן, מכללת קיי וגב' איריס וולף, מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות עובדי הוראה

תקציר:

סקירה זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם בשלושה שלבים בחייהם: בתהליך הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, במהלך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשלב הקליטה בשוק התעסוקה. כמו כן הסקירה מתמקדת בגורמים אשר מובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה. בבואה לשערי ההשכלה הגבוהה ניצבת אוכלוסייה זו בפני אתגרים רבים הנובעים, בין היתר, מפערים בהישגי התלמידים במערכת החינוך הבדואי בהשוואה לחינוך הערבי ולחינוך היהודי, מפערים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, משיעורי נשירה גבוהים ממערכת החינוך, מקשיים כלכליים, מפערים תרבותיים וחברתיים, מקשיי שפה ומהיעדר תשתיות מספקות בכל תחומי החיים בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל. אתגרים, פערים וחסמים אלו משפיעים על ההכשרה של מורים מהחברה הבדואית ועל קליטתם במערכת החינוך בכל אחד מהשלבים האלו: בשלב הגשת המועמדות לתוכנית הלימודים והקבלה אליה, בשלב ההתמחות במערכת החינוך והקליטה בה ובשלבי הפיתוח מקצועי. מסקירה זו מצטייר כי לרוב הבחירה במקצוע ההוראה נובעת משיקולים פרקטיים, ביניהם הזדמנויות לתעסוקה יציבה, מקור פרנסה קבוע לביסוס כלכלי, נגישות המוסד האקדמי מבחינה גאוגרפית ומבחינת התחבורה הקיימת אליו, אורך תוכנית הלימודים ותנאי קבלה קלים לעומת מקצועות אחרים. מתכשרות להוראה מהחברה הבדואית בוחרות באפיק זה גם ממניעים אישיים ואידאולוגיים, הן מבקשות לפעול כסוכנות
שינוי לקידום התחדשות חברתית ולהיות שותפות בתהליכים תרבותיים ומוסדיים, ובנוסף הן יודעות שמקצוע ההוראה מאפשר לנשים משכילות לשמור על חיי משפחה מסורתיים כנדרש בחברה הבדואית ולהיות שותפות בפרנסת המשפחה. השפעתם ארוכת הטווח של פערים שונים, חברתיים-כלכליים, תרבותיים, לשוניים ואתניים, מתבטאת גם בנגישות למורים איכותיים, בעלי הכשרה מתאימה למקצוע ולתחום הדעת שאותו הם מלמדים. צמצום פערי מידע בקשר לחסמים העומדים בפני צעירים בדואים בעת פנייתם ללימודים אקדמיים ובעת בחירתם במקצוע ההוראה, ניתוח החסמים הקיימים ויישום ההמלצות שינוסחו בעקבות ניתוח זה עשויים לסייע להתאמה מיטבית של תוכניות הכשרה למורים בחברה הבדואית, לפיתוח שירותי תמיכה וסיוע עבור מתכשרים להוראה ולהבניית תוכניות פיתוח מקצועי למורים הנקלטים במערכת החינוך. לשם כך רצוי לקדם מחקרים נוספים העוסקים בסוגיית החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית ובהכשרה של מורים בדואים, כדי לסייע למקבלי החלטות לקדם מדיניות מבוססת נתונים.

קישור לקובץ הסקירה

 

אסופת קודים בנושא אתיקה של חינוך והוראה

עורכת ראשית: ליאת יוספסברג בן יהושע
עורך אקדמי:  דניאל שפרלינג
תרגום: עמליה רן

תקציר:

קוד אתי הוא אחד המרכיבים החשובים של תהליכי הפרופסיונליזציה של כל מקצוע ומשמש ככלי חשוב בארגז הכלים של אנשי ונשות המקצוע.
הקוד האתי מסייע לנווט בין סוגיות ודילמות עימן מתמודדים בעלי המקצועות השונים בחיי היום-יום.
אסופה זו כוללת מקבץ של קודים אתיים המתמקדים בעובדי חינוך והוראה, והיא הוזמנה על ידי ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה (לשעבר) של משרד החינוך.
מטרת האסופה להביא בפני אנשי ונשות החינוך בישראל דוגמאות של קודים אתיים שונים. האסופה מנווטת בין מדינות שונות, שדות חינוך שונים ובין תפיסות עולם שונות המציגות דרכים מגוונות לניסוח קוד אתי מקצועי.
אנו מקווים שאסופה זו תשמש כמצפן וכמקור לחשיבה על אודות אתיקה פרופסיונלית, תיצור תשתית להוראת נושא האתיקה המקצועית בכל שלבי הכשרת המורים והפיתוח המקצועי שלהם ותהווה השראה ליצירת קודים אתיים אחידים ומקובלים במערכת החינוך הישראלית.

קישור לקובץ הסקירה

 

מחסור במורים: רקע, אתגרים ודרכי התמודדות

מחבר: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
מזמין: פרופ' חן שכטר ראש מכון מופ"ת

תקציר:

סקירת מידע זו מגדירה את המושג מחסור במורים, מסווגת תחתיו ארבע קטגוריות מרכזיות (מחסור קיצוני של מורים, מחסור כללי של מורים, מחסור של מורים בפריפריה ומחסור של מורים במקצועות מסוימים), מפרטת מהם גורמי המחסור (מעמד המורים, שכר המורים, פרישה לגמלאות, נשירת מורים ממערכת החינוך, שינויי מדיניות, גידול באוכלוסייה, מצב כלכלי ועוד) ומציגה את השפעות המחסור במורים בזירה הבין-לאומית בכלל ובארצות הברית (קליפורניה), בריטניה (אנגלייה ואירלנד) וישראל בפרט. בנוסף הסקירה מתארת את ההשפעות של המחסור במורים בשכבות הגיל ובמקצועות שבהם יש קושי רב לגייס מורים ולשמר אותם: מתמטיקה, מדעים, אנגלית (כשפה זרה) וחינוך מיוחד. בהתבסס על תוכן המידע בעניין המחסור במורים, בסקירה זו איתרנו רעיונות ויוזמות כדי להתמודד עם המחסור הזה וכן תיארנו שיטות ואסטרטגיות פעולה מתאימות הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו. נקודת המבט ברמת המאקרו מתייחסת לשוק התעסוקה הארצי בכללותו (ללא סיווג בתי ספר או רשתות חינוך), וברמת המאקרו מוצעים מודל החיזוי, גיוס מורים, תוכניות הכשרה חלופיות, הסבה להוראה, תוכניות הרחבת הסמכה של מורים ללא הכשרה תואמות מקצוע או שלב חינוך והוראה מקוונת. רמת המיקרו היא קטנה יותר, והיא מתרחשת בתוך בתי הספר. בסקירה זו רמת המיקרו מתייחסת לתהליכי קליטת מורים, לשכר המורים ולתמריצים כספיים אחרים. לבסוף, הסקירה דנה ביישום של דרכי ההתמודדות עם המחסור במורים בפועל ומציגה, בין השאר, את הדרכים האלה: שיפור מעמדו של מקצוע ההוראה, דימויו ויוקרתו ושיפור תנאי השכר של אנשי החינוך וההוראה.

קישור לקובץ הסקירה

תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית הגיאוגרפית

מחבר: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
מזמין: ראשי תוכנית החלוץ החינוכי מטעם המכון הדמוקרטי

תקציר

בסקירת מידע זו מוצגות ומנותחות מגוון תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית והגיאוגרפית בבריטניה, בארצות הברית, בקנדה ובישראל. בסקירה מפורטים מבני התוכניות, מאפייניהן, הפרקטיקות הנהוגות בהן, מגבלותיהן והישגיהן.

התוכניות לפיתוח מנהיגות מורים ויזמות של מורים בהוראה פונות לקהלי היעד האלה:

  • מורים בשנים הראשונות להוראה;
  • מורים מובילים (teachers Master);
  • מורים בדרגי ביניים;
  • רכזים (רכזי מקצוע, רכזי פדגוגיה, רכזי שכבה, רכזי בטיחות, רכזי למידה והערכה);
  • סגני מנהלים.

כדי להתמודד באופן מיטבי עם המושגים: "פריפריה גיאוגרפית" ו"פריפריה חברתית", שכידוע

בישראל הוטבעו, הורכבו והוגדרו מתוך הישענות על היבטים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ומדיניים-אסטרטגיים, נכללו בסקירה תוכניות שפנו לקהילות של מיעוטים אתניים, אוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובתי ספר הממוקמים באזורים מבודדים גיאוגרפית.

משך הזמן של התוכניות להצמחת מנהיגות ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריה החברתית

ובפריפריה הגיאוגרפית נע בין שבוע לשנתיים. התוכניות עוקבות אחר בוגריהן ומלוות אותם במשך החודשים או השנים הראשונות שלאחר ההצבה בבתי הספר. לאורך התוכניות המורים ממשיכים לעבוד באופן שוטף בבתי הספר ולייחד יום באמצע השבוע ו\או בסופי השבוע לתוכנית) בנוסף למפגשים מקוונים, סדנאות, כנסים, השתלמויות וסיורים(. במהלך התוכניות המורים ממשיכים לקבל את שכרם המלא ואף זוכים למלגות, להחזרים ולתגמולים נוספים, במקרה צורך. לרוב מנהלי בתי הספר שבהם עובדים המורים המשתתפים בתוכניות מחויבים לשחרר אותם מהוראה בימים של התוכנית, והתוכנית מסייעת לבתי הספר לספק ממלאי מקום ראויים.

נמצא שרוב המורים, הרכזים וסגני המנהלים שהשתתפו בתוכניות של פיתוח מנהיגות ו\או יזמות של מורים דיווחו על שיפור בכישורי מנהיגותם, על יכולתם להניע תהליכים, לעבוד בצוות ולחשוב באופן יצירתי. ברם, נמצאו קשיים ומגבלות בשל קשיי התמודדות מול אוכלוסיות מוחלשות, חילוקי דעות בנוגע לניהול התוכניות, מחסור במשאבים ואף קשיים כלכליים שהובילו לסגירתן של מקצת התוכניות. חשוב להדגיש שחלק מהתוכניות שנסגרו יצרו תשתית לפיתוח תוכניות המשך חלופיות, וכן הן היו השראה עבורן.

קישור לקובץ הסקירה

קליטה וליווי של מורי קריירה שנייה בבתי ספר במקצועות ה- STEM

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' דיצה משכית
מזמין: נחום חופרי, מנהל תוכנית מהיי-טק להוראה במכון מופ"ת

תקציר:

סקירת מידע זו מציגה את תהליכי הקליטה והליווי של מורי קריירה שנייה בחטיבות ביניים ובתיכונים במקצועות המדעים והמתמטיקה, מנתחת אותם באופן ביקורתי ומתמקדת בגורמים המקדמים ובגורמים המעכבים את הצלחת כניסתם לתפקיד של מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. בנוסף, בסקירה מפורטים המאפיינים של מוסבים להוראה כקריירה שנייה תוך השוואתם למורי קריירה ראשונה, וכן נידונה השפעת האקלים הבית ספרי על המוסבים, על תפקיד הנהלת בית הספר בתהליכי הקליטה והליווי, על תהליך החונכות ובעלי התפקידים המלווים את המוסבים, על מסלולי ההשתלבות בבתי הספר השונים, על מגוון פעילויות הלמידה המקצועית המוצעות למורים אלה, על תהליכי ההערכה שהם עוברים ועל פיתוח זהותם המקצועית כמורים.

מסקירת מידע זו עולה שכדי לקדם את הצלחת מורי הקריירה השנייה בכניסה להוראה יש להציע תוכנית חונכות שמותאמת למאפייניהם הייחודים, לדוגמה תוכנית המתבססת על מודל הרשת אשר מציע רשת תמיכה רחבה הכוללת את בעלי התפקידים האלה: מורים-חונכים, מורים-עמיתים, רכזי מקצוע, יועצים חינוכיים, מנהלי בתי ספר. בנוסף, תהליך החונכות צריך להיות מגובה בתהליכי הערכה אפקטיביים המותאמים למורים מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. תהליכי הערכה אלה עשויים לסייע למורים להתגבר על ההלם הראשוני, להתוודע לאקלים הבית ספרי, להשתלב בחדר המורים, להכיר עמיתים חדשים, להתאים את עצמם למעבר החד מהמקצוע הקודם להוראה בכיתה ולפתח את זהותם המקצועית.

כמו כן, נמצא שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מעורבים ככל האפשר בתהליכי הקליטה והליווי של מורי הקריירה השנייה ולטפח סגל מורים-חונכים המוכשרים לקלוט את מורי מקצועות המדעים והמתמטיקה וללוות אותם. זאת ועודף בשנתיים הראשונות להוראתם מומלץ שלא להעמיס על מורי הקריירה השנייה בשעות הוראה, בפעילויות בית ספריות נוספות או במינוי לתפקיד מחנכים, וכן מומלץ לייחד זמן לפיתוחם המקצועי של המורים באמצעות תוכניות חונכות ייחודיות המתאימות למורי קריירה שנייה בכלל ולמורי מקצועות המדעים והמתמטיקה בפרט.

קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה

להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה