בין האישי למקצועי – להיות מורה וגם הורה בזמן משבר

משבר הקורונה שלווה בהוראה מקוונת מהבית העלה שאלות חדשות הנוגעות לחיבור בין הורות והוראה. אנשי חינוך שהינם הורים מצאו עצמם משלבים באופן פתאומי ולא מתוכנן בין המרחב הביתי-אישי למרחב המקצועי-ציבורי.  

עוד קודם למשבר הקורונה הוקם במכון מופ”ת צוות חשיבה בנושא “הורות והוראה”, שמטרתו לבחון את הקשר בין האישי למקצועי ואת החיבור בין הספירה הביתית לספירה הבית-ספרית בקרב גננות, מורות ומורים שהם גם הורים. בחינת הקשר בין הורות של אנשי ונשות חינוך לבין עבודתם המקצועית הינה בעלת חשיבות הן להבנת עולמם של נשות ואנשי חינוך והן לתהליך ההדרכה וההכשרה שלהם, במיוחד לאור האפשרות כי יהיה צורך להמשיך ואף לשכלל את השילוב בין הוראה מרחוק, מהמרחב הביתי, לבין המרחב המקצועי-ציבורי.  יש לציין כי המחקרים, שאינם רבים, העוסקים בקשר בין הורות והוראה בישראל ובעולם מציגים ממצאים שונים – מקצתם מצביעים על החיבור שמורים עושים בין תפקידם כהורים לבין עולמם המקצועי, ועל אימוץ גישות דוגמת הקשבה וקשר אישי עם תלמידיהם; אחרים מצביעים דווקא על הפרדה שאנשי חינוך עושים בין העולם הביתי לבין העולם מקצועי. 

במסגרת הכנס חברות הצוות יציגו במבזק את המחקר האיכותני שהן מתכננות ומבצעות. המחקר עוסק בשאלות הנוגעות לחוויית ההוראה מהמרחב הביתי בהשוואה להוראה פיזית בכיתה, בקרב אנשי ונשות חינוך שהינם הורים לילדים צעירים. זאת מתוך מטרה לעמוד על החוויות הסובייקטיביות של מורים, מורות וגננות שהינם הורים לילדים צעירים, בתקופת המשבר שבה הם לימדו מהבית ולעמוד על שאלת ההשפעה ההדדית של  התפקיד הכפול הורה/ מורה בהוראה מהבית לעומת הוראה בכיתה. כמו כן חברות הצוות יציגו את תוצאות הפיילוט שהן מקיימות בימים אלו.