למידה מרחוק בעת מגפת הקורונה –מכללת אוהלו כמקרה בוחן

מגפת הקורונה אילצה את מכללת אוהלו להיערך במהירות לנוכח המציאות המשתנה והבלתי צפויה. תוך 48 שעות, מרגע ההכרזה על הסגר, היה צורך להמיר את סגנון ההוראה המסורתי (פרונטלי)  להוראת חירום מרחוק (ERT). לשינוי היו שותפים 140 מרצים וכ-1,500 סטודנטים. הלמידה וההכשרה של הסטודנטים לא נקטעה. היא המשיכה להתנהל בזמישות (הלחם של המילים גמישות וזריזות), כפוף להנחיות משרד הבריאות,. היה זה מעבר חד ומהיר בעוצמתו ובהיקפו. התהליך חייב הקמת מעטפת תמיכה כוללת של מפגשי הדרכה וייעוץ, של פלטפורמות שונות, ובעיקר של הסתגלות לשינוי דרמטי. המטרה המרכזית הייתה: הבטחת תקינותם של תהליכי ההכשרה ושמירה על בריאות הסטודנטים והסגל.  

ההרצאה המוצעת היא פרי מחקר פעולה בשיטת מחקר מעורבת (mixed method).  במחקר זה ביקשנו לבחון את אופן יישום הזמישות במעבר להוראת חירום מרחוק מנקודת מבטם של הסטודנטים. שאלות המחקר המרכזיות מבקשות לברר:

1. כיצד חוו הסטודנטים את תהליכי ההוראה מרחוק? שאלה זו נבחנה משלוש זוויות: ההיבט האישי, הערכת התנהלות המרצים והערכת התנהלות המכללה. 
2. האם תחושות הסטודנטים ואופן התמודדותם עם למידת החירום מרחוק מושפעות מאופן הערכתם את צורות ההוראה ודרך תפקודה של המכללה עם  משבר הקורונה?

אנו משערים, כי ימצא קשר בין תחושות הסטודנטים ואופן התמודדותם עם השינויים, לבין אופן הערכתם את ההוראה, את התנהלות המרצים ואת תפקוד המכללה. ממצאי המחקר (כמותניים ואיכותניים) מצביעים על כך ש ככל שהסטודנט מעריך יותר את תפקוד המכללה, כך תחושותיו והתמודדותו עם למידת החירום מרחוק תהיה טובה ומשמעותית יותר (אפקטיבית). אנו סבורים, שחווית ‘למידת החירום’ שחוו במהלך ההכשרה, הקנתה בסיס קונסטרוקטיביסטי לסטודנטים, כלומדים בהווה וכמורים בעתיד.  הניסיון הנוכחי עשוי לסייע לסטודנטים בהתמודדות עתידית כמורים ולעודד אותם  ליישם גישות זמישות במציאות של אי דאות, חירום ומצוקה.