מאי-שוויון במימון לפערים בחינוך

<p>אי-השוויון במימון החינוך קשור לפערים בחינוך. למעשה, כאשר המימון שוויוני, הוא תורם לשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים ולשיפור רווחתם הכלכלית והחברתית בעתיד של הבוגרים ושל החברה כולה. אפקט זה דומיננטי במיוחד בקרב תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות. ישראל היא מדינה בעלת מגוון אוכלוסין רחב, המורכב מקבוצות אתניות ותרבויות שונות. מערכת החינוך הישראלית משקפת מגוון זה, באמצעות מבנה מערכתי הכולל תת-קבוצות חינוך על פי מאפיינים אתניים ותרבותיים. עם זאת, ריבוי הקבוצות במערכת החינוך מאתגר את קובעי מדיניות המימון השואפים להעלות את רמת השוויון בהקצאה, ובכך לשפר את הרווחה החברתית והכלכלית בישראל.<br /> במחקר רחב היקף וייחודי מסוגו, הכולל את כל קבוצות החינוך בישראל, נמצאו רמות שוויון נמוכות במימון החינוך של קבוצות אתנו-תרבותיות מוחלשות, שמשמעותן הרחבת הפערים בחינוך בישראל.<br /> בשגרה, ויתרה מכך, בעידן משבר הקורונה, מציאות זו מעוררת שאלות העוסקות במקומם של קובעי המדיניות ואנשי החינוך העובדים עם קבוצות מוחלשות מבחינה חברתית-כלכלית, בשיפור ההישגים הלימודיים ובשיפור הרווחה הכלכלית והחברתית העתידית של תלמידים ותלמידות אלו ושל החברה כולה.</p> <p> </p>