שוויון הזדמנויות במערכת החינוך: מיון, הקבצות והסללה – האם אפשר אחרת?

<p>מיון והצבה של תלמידים לקבוצות לימוד נפרדות היא פרקטיקה נפוצה מאוד בעולם החינוכי. בעוד שבשלבי הגן ובית-הספר היסודי זוהי בדרך כלל פרקטיקה בלתי פורמלית, בחינוך העל-יסודי היא מהווה חלק ממוסד מאופן הפעולה של בתי-ספר, בעיקר באמצעות מנגנונים של הקבצה והסללה. ההצדקות הפדגוגיות העיקריות למיון ולהפרדה של תלמידים הן הקושי בהוראה של כיתה הטרוגנית והרצון לתת מענה מותאם לתלמידים בעלי כישורים ותחומי עניין שונים.<br /> אולם, מחקרים מלמדים שפרקטיקה זו היא בין הגורמים העיקריים לשימור אי-השוויון החברתי במערכות חינוך. הסיבה המרכזית לכך היא שתלמידים משכבות מוחלשות מוצבים בשיעורים גבוהים לקבוצות לימוד נמוכות סטטוס אשר מצמצמות את ההזדמנויות ההשכלתיות שלהם ומגבילות את הישגיהם הלימודים.<br /> ההרצאה תתאר את המנגנונים דרכם המיון וההפרדה פוגעים בתלמידים מרקע מוחלש ותציג אלטרנטיבות מוכחות מחקרית אשר יכולות להחליף פרקטיקה זאת בגישות פדגוגיות המקדמות שוויון.<br /> כמו כן, ההרצאה תדגיש כיצד הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים ומורות יכולים לקדם פדגוגיה המכוונת לצמצום פערים חברתיים בחינוך.</p> <p> </p> <p> </p>