הכנת פרחי-הוראה להוראה מקוונת על-ידי אסטרטגיית הוראה מבוססת משימות

תחום מדעי המחשב מאופיין בשינויים תכופים הנגזרים מקצב התקדמות טכנולוגיות המחשוב בעולם.  לכן קיימת חשיבות לפתח את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמאית אצל תלמידים, ולשם כך להכשיר את מוריהם להקניית המיומנויות הללו. במחקר ראשוני שהתקיים בסמסטר חורף תש”פ ושמטרתו הייתה לבחון אסטרטגיית הוראה להקניית מיומנויות הוראה מקוונת לפרחי הוראה במדעי המחשב (Rosenberg-Kima & Mike, 2020), השתמשנו בפורמט היברידי אשר כלל שיעורים מקוונים אסינכרוניים ומפגשי פנים אל פנים.  פורמט הקורס אפשר לסטודנטים להתנסות בלמידה אסינכרונית מנקודת מבט של תלמיד. בנוסף, השתמשנו באסטרטגיית ההוראה מבוססת המטלות של Merrill (2007), הכוללת הגדרת רצף משימות ברמת קושי ואינטגרציה עולה של מרכיבים טכנולוגים, פדגוגים ותכנים שעל בסיסן נבנים תכני הלימוד הנוספים. ארבעה עשר פרחי הוראה השתתפו בקורס “סוגיות מתקדמות בהוראת מדעי המחשב”  המהווה את אחד מקורסי החובה לקבלת תעודת הוראה במדעי המחשב. ממחקר זה עולות שתי המלצות עיקריות: (1) מתן הזדמנות לפרחי הוראה לחוות למידה מקוונת אסינכרונית מנקודת מבט של תלמידים. אחת המגבלות העומדות בפני מורים כיום, היא העדר מודל מנטלי של מהי המשמעות להיות תלמיד בסביבה מקוונת ובפרט אסינכרונית. לפיכך, על מנת לחוות את חווית הלמידה אותה יעברו תלמידיהם, על המורים לחוות תחילה למידה מקוונת “על בשרם“.  (2) פיתוח מיומנויות הוראה מרחוק דרך אסטרטגיית הוראה מבוססת משימות. אף על פי שהתנסות בלמידה מקוונת כתלמידים היא לטענתנו הכרחית, היא לא מספיקה על מנת להקנות את המיומנויות הנדרשות להוראה מקוונת, בדיוק כפי שהתנסות בלמידה פנים מול פנים היא הכרחית אך לא מספיקה כדי להכשיר להוראה פנים אל פנים. מתוצאות המחקר עולה שמודל אסטרטגיית ההוראה מבוססת משימות של Merrill (2007) מתאים לבניית מיומנויות ותחושת מסוגלות להוראה מקוונת אצל פרחי הוראה.