ניווט משותף של יישום רפורמת ההכלה וההשתלבות בימי הקורונה

חינוך איכותי לכול מהווה אתגר בשגרה בכלל ובזמן קורונה בפרט (Petrie, 2020). מערכות חינוך בארץ וברחבי העולם  מנווטות בחוסר ודאות כפולה, תוך שהן נאבקות לאמץ הזדמנויות של מדיניות מכלילה, דהיינו מתן מענה פרסונאלי מחד והנגשה של הוראה מקוונת בכיתה הטרוגנית מאידך לנוכח סגירת בתי הספר (Magnússon, Göransson, & Lindqvist, 2019). יישום הרפורמה, המאופיינת באי-בהירות, הוא מאמץ מחוזי, ובתור שכזה הוא כולל הליכים מורכבים ומסובכים של שיתופי פעולה (Lambrecht et al., 2020; Tikkanen et al., 2019), שבתוכם מנהיגים מחוזיים ובית ספריים יוצרים יחדיו הבנה משותפת של רוטינות של הכלה באמצעות יחסים אישיים ופעילות הדדית (Ganon-Shilon & Schechter, 2019). 

מחקר איכותני זה בוחן כיצד מנהיגים מחוזיים ובית ספריים תופסים ומוציאים אל הפועל תהליך שיתופי של הפקת-משמעות במהלך יישומה של רפורמת הכלה והשתלבות בצל משבר הקורונה. הוא בודק נתונים של מדגם הטרוגני באמצעות 20 ראיונות עומק עם מנהלים ורכזי הכלה והשתלבות של בתי ספר מהמגזר הממלכתי והממלכתי-דתי, חלקם במגזר היהודי וחלקם בערבי, בנוסף למנהיגים מחוזיים במחוז הצפון. בהליך של ניתוח איכותני אינדוקטיבי, מנהיגים מחוזיים ובית ספריים מפיקים במשותף משמעות מדרישות מדיניות ההשתלבות, באמצעות הפרקטיקות הבאות: (1) טיפוח תרבות של הכללה (א) בניית חזון משותף (ב) הפעלת אחריות קולקטיבית; (2) הכשרת הלבבות והתודעה (3) קידום קהילה בית ספרית תומכת: (א) יצירת שותפויות עם בעלי עניין פנימיים וחיצוניים לבתי הספר (ב) צעידה על החבל שבין אמון לאוטונומיה. 

מתוך בחינת הליכי הפקת–המשמעות מלגו (מנהיגים בית ספריים) בתווך (הקשרים) ומעבר (מנהיגים מחוזיים), המחקר מציע תרומה להלכה ולמעשה של ההנהגה החינוכית תוך הדגשת חשיבות תפקידה של קהילת בית הספר הרחבה להצלחת יישומן של רפורמות הכלה לנוכח משבר הקורונה.  

רשימת מקורות 

Ganon-Shilon, S., & Schechter, C. (2019). Shared Sense-Making Processes within a National Reform Implementation: Principals’ Voices. Leadership and Policy in Schools, 1-28.‏ 

Lambrecht, J., Lenkeit, J., Hartmann, A., Ehlert, A., Knigge, M., & Spörer, N. (2020). The effect of school leadership on implementing inclusive education: how transformational and instructional leadership practices affect individualised education planning. International Journal of Inclusive Education, 1-15.‏ 

Magnússon, G., Göransson, K., & Lindqvist, G. (2019). Contextualizing inclusive education in educational policy: the case of Sweden. Nordic Journal of Studies in Educational Policy, 5(2), 67-77.‏ 

Petrie, C., Aladin, K., Ranjan, P., Javangwe, R., Gilliland, D., Tuominen, S., & Lasse, L. (2020). Spotlight: Quality education for all during Covid-19 crisis. Paris: OECD. Retrieved from https://hundred-cdn.s3.amazonaws.com/uploads/report/file/15/hundred_spotlight_covid-19_digital.pdf 

Tikkanen, L., Pyhältö, K., Pietarinen, J., & Soini, T. (2019). Lessons learnt from a large-scale curriculum reform: The strategies to enhance development work and reduce reform-related stress. Journal of Educational Change, 1-25.‏ Retrieved from https://doi.org/10.1007/s10833-019-09363-1