4 חודשים של שיכרון חושים כיצד מארגנים, מדריכים ומיישמים למידה והוראה מאחורי מסך מעכשיו לעכשיו?

מכללת לוינסקי לחינוך פתחה לפני עשר שנים תכנית הכשרה לגננים וגננות בגן פרטי. התוכנית נרקמה עבור מחנכים בעלי ניסיון עבודה של שנתיים לפחות במסגרות לפעוטות הרוצים לרכוש השכלה מקצועית ברמה אקדמית ולהוות דמות חינוכית משמעותית בהתפתחותם וחינוכם של תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד שלוש. 

גישת התוכנית, להקנות לסטודנטים ידע והבנה בהתפתחות ילדים, להקנות כלים וידע ברמת המבוגר לחקירה בדיסציפלינות מתאימות (אמנות, טבע, ניהול, יהדות, חשבון, אוריינות…) ולבנות פרופיל של מחנך/ת בעל/ת מסוגלות מקצועית גבוהה ודימוי מקצועי גבוה.  

התוכנית הנה תכנית המתפרסת על שנתיים, הסטודנטים לומדים יום בשבוע ועובדים בשאר השבוע בגן הילדים שבבעלותם, או כשכירים במעונות יום ומסגרות פרטיות. הקורסים הנלמדים מתבססים על ההתנסות השוטפת של הסטודנטים במסגרות חינוך, כמו כן כל המטלות הנן עבודות יישומיות עם ביסוס תיאורטי אותן צריכים הסטודנטים לתכנן וליישם עם התינוקות והפעוטות במסגרת החינוכית. 

לפני חמישה חודשים התבקשתי לשנות סגנון למידה (מקבוצות קטנות לקבוצה גדולה, מיחס אישי ופיזי ליחס מאחורי מסך) להדריך את המרצים והסטודנטים, לתכנן שיעורי סדנא מאחורי מסך, לתמוך וללמד “מעט” שונה. 

במסגרת ההרצאה בחרתי להציג במלל, תמונות וסרטונים כיצד ארגנתי את הסטודנטים והמרצים ללמידה והוראה סינכרונית ויחד צלחנו לשיר, למנות ולספור, לסייר בגנים, לנתח אירועים, לעיין בסיפורי ילדים, להקשיב לציוץ ציפורים, למיין סוגי עצים, לבנות תרגיל מונטסורי ולערוך הערכה.