“התנסות מעשית כבר לא מעשית? להיות רחוק ולהרגיש קרוב”. הרלוונטיות של ההכשרה המעשית במתכונת של למידה מרחוק בקרב פרחי ניהול ופרחי הוראה.

ההצעה הנוכחית מבקשת להציג יוזמה ייחודית שנולדה בצל משבר הקורונה והתקיימה השנה במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום במסגרת ההתנסות המעשית בתכנית ההכשרה למנהלי בתי ספר ובהכשרת פרחי הוראה. מטרת היוזמה הייתה להמציא בזמן קצר חלופה איכותית, מותאמת המציאות החדשה למפגשי ההתנסות המעשית, המהווים חלק קריטי בתהליכי ההכשרה והלמידה של סגלי ההוראה.  

החלופה התמקדה בהקניית אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה, גמישות ויצירתיות, בהבניית פרקטיקה פדגוגית המושתתת על חוסן נפשי ורגשי, ומעבר מהיר וחד להסתגלות ללמידה מרחוק. ההתנסות מסוג זה יצרה קרקע יציבה והיוותה עבור הפרחים כולם אי-של-וודאות בתוך אי-הוודאות.  

מצאנו כי שימת הדגש על טיפוח מיומנויות של חוסן, גמישות ויצירתיות לצד טיוב היחסים הבין-אישיים והתוך-אישיים במסגרת ההתנסות המעשית, סייעו לפרחים באופן שמאפשר להם כיום, בתום שנת ההכשרה, קליטה מיטבית במערכת, תחושת מסוגלות, מוטיבציה ויכולת יצירה של איי וודאות בעידן של חוסר וודאות, ובהובלת תהליכי למידה והוראה גם בעידן של משבר. 

המבזק יציג קולות אותנטיים שעלו משדה ההכשרה של פרחי ניהול ופרחי הוראה, המעידים על תהליכי צמיחה משמעותית לצד פיתוח מנהיגות מסתגלת במצבים של משבר גלובלי-עולמי. 

נציג מענה לסוגיה – איך וכיצד יש להכשיר את סגלי ההוראה באופן מעשי ועיוני מרחוק במציאות המשתנה, מבלי לפגוע בהיקף השעות, ומבלי לוותר על יצירת יחסים של אמון ואינטימיות בקבוצה. נחדד את השאלה – איך ניתן להמיר את המבט בעיניים ולהכשיר את סגלי ההוראה והניהול באופן הפרקטי ביותר לתפקידם כמנהלי בתי ספר וכצוותי הוראה המחויבים בשיפור החינוך, ההוראה והלמידה בעידן של מציאות משתנה חדשות לבקרים.  

הידע שנצבר מתוך התנסות זו יכול לשמש השראה למרצים אחרים ולחוקרים מן המכללות להכשרת מורים ומן האוניברסיטאות ובכך תרומתו.